<h1>ספר החינוך מצוה תכ"ג</h1>
<h2>דף יא.</h2>
לקבוע מזוזה במזוזת ביתינו, שנאמר [דברים ו'] וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך. וענין המזוזה הוא שכותבין שתי פרשיות מן התורה בקלף אחד, והן שמע עד ובשעריך, והיה אם שמוע עד על הארץ, וקובעין אותה במזוזת פתח הבית. ומשרשי המצוה להיות זכרון לאדם באמונת השם בכל עת בואו לביתו וצאתו, וכמו שכתבתי בעניין התפילין, וכעניין שאמרו זכרונם לברכה [מנחות ל"ג ע"א] במצוה זו, אמר רבי זירא אמר רב מתנא אמר שמואל מצוה להניחה בתחילת שליש העליון, אמר רבה מצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים, מאי טעמא רבנן אמרי כי היכי דתפגע ביה מצוה מיד. מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה [שם כ"ח ע"א] ששתי פרשיות אילו מעכבות זו את זו, ואפילו כתב אחד מעכבן, כלומר אפילו אות אחת שאינה עשויה כהוגן, כלומר שאין גויל מקיף אותה מארבע רוחותיה, מעכבת במזוזה. ומה שאמרו [שם ל"ד ע"א] שחיוב המזוזה להניחה במזוזת הפתח מימין, שנאמר ביתך, ומפרשי לה רבנן ביאתך, וכי עקר איניש רגליה דימינא עקר ברישא. ומה שאמרו זכרונם לברכה [יומא י"א ע"א], תנו רבנן ובשעריך, אחד שערי בתים חצירות מדינות עיירות רפת לולין מתבן אוצרות יין ואוצרות שמן כולן חייבין במזוזה, יכול שאני מרבה בית שער אכסדרה ומרפסת, תלמוד לומר בית, מה בית מיוחד לדירה אף כל שמיוחדין לדירה, ויצאו אילו, יכול שאני מרבה אף בית הכסא ובית המרחץ ובית הטבילה, תלמוד לומר בית, מה בית העשוי לכבוד אף כל העשוי לכבוד, ויצאו אילו, יכול שאני מרבה הר הבית והלשכות והעזרות, תלמוד לומר בית מה בית שהוא חול אף כל שהוא חול, יצאו אילו שהן קודש, ובית הכנסת בכלל בתי קודש הוא כל זמן שאין בה דירה, אבל אם יש בה דירה כגון בית הכנסת דכפרים דדיירי בה אורחין. ומה שאמרו [שם] שמזוזת יחיד נבדקת פעמים בשבוע ושל רבים פעמים ביובל, ומה שאמרו גם כן [מנחות כ"ט ע"ב] במזוזה בעניין התגין, אמר רבא שבעה אותיות שבמזוזה צריכין שלשה שלשה שלשה זיינין, ואילו הן שעטנ"ז ג"ץ, כלומר כל אות שבמזוזה מאילו צריכה שלשה תגין. ומה שאמרו [שם מ"ד ע"א] שהשוכר בית בחוצה לארץ והדר בפונדק בארץ ישראל פטור מן המזוזה שלשים יום, אבל השוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה מיד, והמשכיר בית לחבירו על השוכר להביא מזוזה ולקבוע אותה דחובת הדר היא, וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו אלא אם היתה הבית של גוי. ועשרה תנאים צריך לבית קודם שיתחייב במזוזה, ואלו הן: א. כדי שיהיה לרבע בו ארבע אמות על ארבע אמות. ב. ויהיו לו שתי מזוזות. ג. ומשקוף. ד. ותקרה. ה. ודלתות. ו. ושיהיה השער גבוה עשרה טפחים או יותר. ז. ויהיה הבית חול. ח. ויהיה עשוי לדירת אדם. ט. ושיהיה עשוי לדירת כבוד. י. ושיהיה עשוי לדירת קבע. בית שיש לו פתחים הרבה חייב לקבוע מזוזה בכל אחת מהן, ואף על פי שאין רגיל להכנס בהתמדה אלא באחד מהם, ופתח קטן שבין בית ועלייה שעושין בני אדם לפעמים ברגלי סולם שעולין בו בני אדם לעלייה חייב במזוזה, וחדר שבבית אפילו חדר בחדר חייבין במזוזה כולן, שכולן עשויין לדירה. ויתר פרטי המצוה מבוארין במסכת מנחות פרק שלישי. ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות, ועובר על זה ובנה בית ונתן עליו תקרה ולא הניח בה מזוזה מיד, או ששכר בית בחוצה לארץ או פונדק בארץ ועברו עליו יותר משלשים יום ולא הניח בה מזוזה מיד ביטל עשה זה, ואף על פי כן שעברה השעה שהיה חייב להניחה מוזהר הוא לקובעה לעולם בכל עת שידור בבית.
